מן הכלל אל הפרט – פרשת מקץ

בס”ד

בפרשת מקץ מסופר על דבר תמוה מאוד. כאשר ניגש שר האופים לומר את דבריו:
” וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אֶת-חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.  י פַּרְעֹה, קָצַף עַל-עֲבָדָיו; וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים–אֹתִי, וְאֵת שַׂר הָאֹפִים”

פרעה קצף על עבדיו, ויתן אותי במשמר- (זוהי לשונו של שר המשקים בדברו אל פרעה). לכאורה הדבר תמוה, וכי דרך ארץ היא לקרוא למלך, בפניו, בשמו הפרטי (“פרעה קצף”)?
הרשב”ם מתרץ, שפרעה לא היה שמו הפרטי, אלא שם כללי למלכי מצרים [ובלשונו: “כל ‘פרעה’ בלשון מצרים מלך, וכן כל מלכי מצרים נקראים כן…אף כאן, ‘פרעה’ לשון מלכות. כי בשמו של מלך אין אומרים לפניו ‘פרעה קצף על עבדיו'”]. ועוד מוסיף הרשב”ם, שכשם שכל מלכי מצרים נקראים פרעה, כך כל מלכי פלשתים לדורותיהם נקראו אבימלך, ושל ירושלים- מלכי צדק או אדוני צדק, ושל עמלק- אגג. מוסיף רשב”ם ומסביר, שגם כשאומר פרעה בפסוק מד, “אני פרעה” (“ויאמר פרעה אל יוסף, אני פרעה”) הכוונה היא “אני הוא המלך”, שכן, כאמור, פרעה בלשון מצרים אינו שמו הפרטי אלא שמו המציין את מלכותו.
(מתוך “לימוד יומי – אתר הלימוד ברשת”)

לכו מן הכלל אל הפרט:
בפוסטים הקודמים דיברנו על אפשרויות הצמצום והרחבת החיפוש ברשת האינטנרט: אופרטורים הבוליאניים – ADN, OR וכן NOT.
הרשב”ם מציג לנו סיטואציה בה נתכוון לחפש ביטוי ספציפי אך ייתכן ונקבל ביטוי כללי.
לא תמיד מילת המפתח בחיפוש חופשי משקפת את תוצאות החיפוש (עדיין).

השתמשו במדריכי אתרים:
מדריכי אתרים הינם הדרך למציאת מידע ממוקד מתוך עץ נושאים.
קיימים מספר מדריכי אתרים נפוצים המקטלגים את המידע על פי נושאים.למשל:
מדריך האתרים של וואלה! (לשעבר – כיום מופעל כאתר עצמאי) https://www.netex.co.il/

אז איך זה עובד?
כאשר אינכם בטוחים שתמצאו את התשובה באמצעות מילות המפתח עליהן חשבתם ובחיפוש חופשי – העדיפו את מדריכי האתרים.
מדריכי האתרים מסודרים על פי נושאים: מן הכלל – לפרט. בכל רמת תצוגה – יוצגו אך ורק האובייקטים הקשורים קשר הדוק לאובייקטים ברמות מעליהן. כמו כן מדריכי האתרים מספקים לנו קישורים ישירים לאתרים העוסקים אך ורק לנושא המבוקש!

ועכשיו נסו אתם!
קחו את הזמן!
הוא שלכם!

יהודה ונסובר

*יש לכם רעיון לפוסט הבא? שתפו אותנו! נשמח לשמוע, ללטש יחד וכמובן – לתת לכם את הקרדיט!