פרשת ויגש: ביטויים שונים לאותו אובייקט – הכירו את התזאורוס

בס”ד

בסיום פרשת ויגש מסופר על תחילתו של יישוב עם ישראל בארץ מצרים. מן הכתוב בפסוקים אפשר לראות כי עם ישראל מתיישב בארץ מצרים ובארץ גושן. האם אלו מקומות שונים? ומה ניתן ללמוד משני השמות האלו על חיפוש מידע? להלן הפסוקים בו מתוארים הביטויים:

ה. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ וְאַחֶיךָ, בָּאוּ אֵלֶיךָ. ו אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפָנֶיךָ הִוא–בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ: יֵשְׁבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשׁן יא. וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף, אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו, וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס–כַּאֲשֶׁר, צִוָּה פַרְעֹה”(בראשית מז, ה-יא)

בקריאה ראשונית נראה כי ארץ גושן וארץ רעמסס הן שני שמות שונים לאותה העיר.
אולם הפירושים על השוני בפסוקים מתארים אחרת:
“ואין זה אלא טבעי שפרעה יעסיק את העברים בעבודת בנייה בבירתו, שהוקמה בקרבת מקום למושבם בארץ גושן. והרי הכתוב אינו מונה את כל הערים שאותן הקימו או בנו מחדש העברים, אלא את אלה, שחשובות היו במיוחד למצרים ובהן הכבידו בעיקר את אוכפם של העברים. וכמובן שהמילה “ויבן” אין לפרשה תמיד כמעשה-ייסוד, אלא גם כהתבצרות וכבנייה מחדש.” וכן:
“העיר רעמסס נבנתה מחדש בימי רעמסס ה- 2. אך הישוב והמחוז היו קיימים כבר בזמנים קדומים יותר על פי הפסוקים הנ”ל.
אין צורך – לפי כתוב זה – לזהות את ארץ רעמסס עם ארץ גושן, ונראה הדבר, שתחום רעמסס כלל בו גם את ארץ גושן, שסמוכה הייתה למדבר. הדעת נותנת שלתחום זה מתכוונת התורה, כשהיא מספרת על התחנות, ששימשו נקודות מוצא לבני ישראל יוצאי מצרים: “ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה” (שמות י”ב, ל”ז) (מתוך אתר דעת – לימודי יהדות ורוח).

אז איך אפשר בכל זאת למצוא את הביטוי המבוקש גם כאשר יש לנו ביטויים דומים בסביבה? הכירו את התזאורוס (ולא – זה לא דינוזאור)

התזאורוס – מילון המונחים הפנימי – הוא המפתח למציאת הביטוי המבוקש.
על מנת להסביר כיצד עובד התזאורוס עלינו להסביר כיצד יוצרים מילון מונחים פנימי.
כאשר בונים מאגר מידע, קיים צורך מהותי בקטלוג ומפתוח של הפריטים (כגון מאמרים, ספרים ומדיות נוספות).
תהליך המפתוח כולל את קריאת הטקסט (למשל – המאמר), קטלוגו ומפיתוחו – תוך בחירת מילות מפתח רלוונטיים.
כאשר המשתמש במערכת מחפש ביטוי ולא בצורה שהוא ממופתח במערכת – לא ימצא את מבוקשו. לכן, רק לאחר חיפוש בתזאורוס ומציאת המילה בה המאמרים מופתחו – ניתן חזור למסך החיפוש וכך למצוא את רשימת פריטי המידע הרלוונטיים.

לדוגמא:

מאגר מכון הנרייטה סאלד, העוסק במחקר מדעי ההתנהגות, עושה שימוש בכלי התזאורוס ומתארת את הביטוי “איכות חיים” כך:

ניתן לראות כי לביטוי “איכות חיים” קיימים:
“מונחים צרים”: מונחים למקרים פרטיים יותר – בעומק הביטוי.
“מונחים רחבים”: מונחים כלליים יותר – מושג כולל.
“מונחים קרובים”: מונחים קשורים לביטוי המבוקש ומקושרים לפריטי מידע שונים אך דומים לנושא.
התזאורוס מסייע לנו במציאת המונח הנכון (זה שאכן יציג את התוצאות) לחיפוש במערכת המידע – בחיפוש החופשי.
הבהרה! חיפוש ביטוי שלא קיים בתזאורוס לא יניב תוצאות כלשהן!

בחרו שימוש בתזאורוס במידה ואפשרי

בבואכם לאתר מידע – בדקו האם קיים תזאורוס או אם תוכלו למצוא את מבוקשכם באתר הכולל את כלי התזאורוס.
שימו לב! התזאורוס יופיע בעיקר במאגרי מידע מובנים (בחינם או בתשלום) ולא בחיפוש חופשי במנוע חיפוש כגון גוגל/בינג וכדומה.

באם אין באפשרותכם למצוא תזאורוס שאבו את עקרונות התזאורוס ויישמו אותם.
נסו לחשוב על מילים שונות ונרדפות, בעלות הגייה מעט שונה ואולי אף בשפות שונות.
כך תגבירו את סיכוייכם לקבל תוצאות מקיפות ומידע כולל לביטוי המבוקש על ידכם.

ועכשיו נסו אתם!
קחו את הזמן!
הוא שלכם!

יהודה ונסובר