Yehuda.Vansoverבס”ד
וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם. (שמות כא,א)
בפרשת משפטים מתוארים דיני ממונות, נזקים ונפשות שנתן הקב”ה לעם ישראל כדי לאפשר התנהלות תקינה בחיי היום יום. פרשת משפטים מופיעה בהמשך הישיר לפרשת יתרו המדייני, חותן משה, שמגיע לבקר את חתנו במדבר ומתוודע למערכת המשפטית שזה עתה החלה בפעילותה. יתרו, שהיה ממנהיגי העם המדייני, הכיר בוודאי מערכות משפטיות תקינות הקיימות שנים רבות. הוא עומד מיד על הכשלים במערכת שיצר משה:
יג וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב. יד וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם–מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב. טו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ: כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. טז כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ;
יט עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת-הַדְּבָרִים, אֶל-הָאֱלֹהִים. כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.
יתרו מייעץ למשה להקים מערכת רבת שופטים במבנה היררכי: בתחתית הסולם יהיו שרי העשרות, עליהם יעמדו שרי חמישים, ועליהם שרי מאות ועל אלה שרי האלפים. בראש המערכת יעמוד משה, כך שבכל דבר קטן ישפטו השופטים, ורק את הדברים הגדולים ישפוט משה.
משה מקבל את עצת יתרו ופועל על פיה. הוא ממנה שופטים בדרגות אחדות ומערכת משפט תקינה מתחילה לפעול בישראל כהצעת יתרו, למעט פרט אחד וחשוב.
כד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. כה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי-חַיִל מִכָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל-הָעָם–שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כו וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת: אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.
בניגוד למערכת המשפט האזרחית המקובלת כיום, משה רבינו אינו מייחס חשיבות רק לסכומי הכסף הגדולים. משה רבינו מתעקש לדון במשפט על סכום זעיר שמאוחריו עומדת פסיקה מורכבת (הדבר הקשה) ולא על סכום גדול מאחוריו עומדת פסיקה פשוטה (הדבר הקטן).
על מידע, משפט והקשר בינהם
בימים עברו, החוקים ניתנו מן השמיים והיו הגורמים האחראים לקשר הישיר בנבכי עולם המשפט.
כיום, אנו מכירים מערכת משפט מורכבת במיוחד. זמן הטיפול בתיקים השונים ארוך מאוד ועלול להימשך שנים. בינתיים יכולים אנשים להיפגע מחוסר החלטה ברורה בעניינם.
האתגר הקיים היום במערכת המשפט הוא לדון ולקבל החלטות נכונות ובמהירות. אין ספק כי מערכת המשפט מקבלת לפיתחה תיקים מסובכים מדי פעם, וזמן רק מושקע במציאת מקורות, תקדימים או חקירות בנושאי התיק. בדיוק מסיבה זו, נוכל למצוא היום מקצוע חדש יחסית הנקרא “מידענות משפטית”.
קצת על “מידענות משפטית”
עבודתם של המידענים המשפטיים מהווה נדבך חשוב בהצלחת תיק משפטי ויכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכשלון. כיום, תחום חיפוש המידע מקבל חשיבות עצומה בעולם המשפט ושופטים ומשרדי עורכי דין גדולים בוחרים להעסיק מידענים על מנת למצוא אינפורמציה קריטית וחלקם אף פותחים מחלקות מידע בתוך החברה על מנת לספק שירות פנימי לכלל עורכי הדין במשרד.
מידענות משפטית מאפשרת לעורכי דין, אנשי מקצוע או אפילו לאנשים מהשורה, לאתר פסיקות תקדימיות, לקבל חומר רקע על הנושא מרחבי העולם ובמקרים אחדים אף לאתר פרוטוקולים של דיונים מלאים. החשיפה למידע משפטי עשיר מאפשרת לאתר פסיקה רלוונטית ולהעמיק בה בכדי לבחור כיוון הגנה או הרשעה. הדיגיטציה של נתונים רבים מאפשרת לשלוף מידע לפי נושאים, תאריכי ישיבות, שמות הצדדים המעורבים, השופטים המכהנים, עורכי הדין ועוד. הסינון מתבצע בהתאם לבחירה במערכת המחשב הדיגיטלית.
הרישום הפלילי או האזרחי נשאר ב”זיכרון הדיגיטלי” ברשת גם אחרי הבירור המשפטי. אם הייתם מעורבים בבירור משפטי בענייני תברואה, נדל”ן, תביעה ייצוגית או אם תבעתם את המעסיק, כל המידע הזה יצוף ויעלה כשמישהו יבקש לחפש את שמכם בגוגל. אין דרך להסתיר ואין דרך להסתתר. המשפט פתוח והפנקס הדיגיטלי גלוי לעין כל. מעבר למאגרי ומערכות המידע שנגישים היום למשרדי עורכי הדין, לרשות הגולש הממוצע עומדים המאגרים הפופולארים “נבו” ותקדין“. בנוסף לפסקי דין הסטנדרטים, מאגרים אלו מאפשרים לקבל מידע על הלכות ולהיחשף לספרות משפטית היסטורית וכתבי עת.
בעזרת שימוש נבון ביכולות המידענים ובתרומתם לתחום זה – טמונה האפשרות לשיפור וזירוז תהליכים וכמובן – לשפיטה אמינה ומדוייקת יותר ולקבלת יותר תוצאות נכונות בפחות זמן.
רוצים לטעום מידענות משפטית? הפיסקה הזו היא בשבילכם
נתון מעניין שכלל הציבור בדרך כלל אינו מודע לו הוא שלא חייבים להיות אנשי מקצוע כדי לבצע עבודה בסיסית של מידענות משפטית.
אמנם ישנם מאגרי מידע רבים העוסקים במידענות משפטית, רובן בתשלום והמפורסמים שביניהן הם “תקדין” ואתר “נבו“.
אבל, אם תקחו רגע כדי לתכנן את החיפוש, ותשאלו את עצמכם היכן ניתן לאתר פסקי דין מקוריים, שלמים ומיהמנים – לא תמצאו מקורות נכונים יותר מבתי המשפט עצמם (!)
בתי המשפט מחזיקים בארכיונים ומאגרי מידע הפתוחים לציבור הרחב ללא תשלום.
דוגמאות
באתר בית המשפט העליון תוכלו לבצע חיפוש מתקדם לפי תאריכים, שמות השופטים, ערכאות ועוד.
דוגמה נוספת היא מאגר פסקי דין של בתי הדין לממונות, בו ניתן לבצע חיפוש חופשי, לפי מילות מפתח או לפי פרמטרים כגון שם בית הדין, שם הדיין ולבסוף להגדיר תאריכים רצויים:
מדהים לגלות בכל פעם מחדש לכמה מידע פתוח וחופשי כל אחד ואחת נגיש. שימוש נכון ברשת האיטרנט מסייע לנו לשחות בקלילות (ולא לטבוע) בתוך ים המידע שמסביבנו.
אז… מתי לאחרונה קראתם פסק דין מעניין? שתפו אותנו כאן למטה בתגובות.
*תודה רבה לאיגור יבדוסין, מידען ואנליסט מחברת “אינפוטרגט”, על השותפות בכתיבת הפוסט.
ועכשיו נסו אתם!
קחו את הזמן!
הוא שלכם!
יהודה ונסובר