בס”ד
פרסומות רבות מופיעות לאחרונה על מפקד האוכולוסין הגדול לשנת 2022.
המפקד מתבצע על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) והנתונים שנאספים בו יוצרים תמונת מצב עדכנית על החברה הישראלית, משפרים את איכות החיים כאן ועוזרים לכולנו בתכנון ובשיפור העתיד.
המסר המרכזי המעודד את הציבור להשתתף במפקד הוא “ נתונים זה א’-ב’ של כל החלטה שאנחנו לוקחים בחיים”. וכך נכתב: “נתונים זה א’-ב’ של כל החלטה שאנחנו לוקחים בחיים נתונים משפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו, ברגעים היומיומיים ביותר ובהחלטות הכי גדולות של החיים. כדי שנדע היכן צריך לבנות בית ספר חדש, להוסיף תחבורה ציבורית, להקים מרכז לאזרחים ותיקים או לבני נוער, להחליט היכן צריך לבנות עוד בית חולים, מרכזי בילוי, מתקני ספורט, בתי כנסת ועוד”.
(לבדיקה אם עליתם במדגם ותוכלו לזכות ב 75 ש”ח במתנה – הקליקו כאן)
על נתונים, מידע וידע:
ישנם שתי אסכולות מרכזיות ביחס לקשר בין נתונים, מידע וידע.
על מנת להתייחס אליהם – נגדיר תחיל מה השוני ביניהם:
נתון – יחידת מידע קטנה, העומדת בפני עצמה ללא הקשר מסוים כגון עובדה, מספר, מילה או תמונה.
דוגמאות לנתונים: יוסי, שלומי, אהרון, 87, 52, 96, 67, 71, 88, 92, 85, 98
מידע – ארגון הנתונים באופן המעניק להם משמעות. בדוגמה שלנו:
שם התלמיד | ציון שליש | ציון מחצית | ציון סוף שנה |
יוסי | 96 | 92 | 98 |
שלומי | 87 | 86 | 88 |
אהרון | 52 | 67 | 73 |
ידע – הקשרים שנוצרים כתוצאה מסידור הנתונים + הידע המתבסס על ניסיון העבר וידיעותיו של האדם הבוחן את הנתונים.
בדוגמה שלנו: אנו מבינים שיוסי הוא תלמיד חזק באפן כללי ושלומי הוא תלמיד טוב באופן כללי.
ניתן להניח שאהרון מתקשה יותר אך הוא התלמיד שהתאמץ הכי הרבה לאורך השנה ולכן אולי נבחר דווקא בו כדוגמא להעברת מסר ההתמדה לכלל בית הספר.
פירמידה או מבנה שטוח?
נחזור לשתי האסכולות שהזכרנו קודם:
האסכולה הראשונה, מבוססת על מבנה של פירמידה, בו הרבה נתונים מייצרים מעט מידע, והרבה מידע מייצר מעט ידע:
*ישנם תרשימים המתייחסים לרמות נוספות כגון “חוכמה” או תבונה” אך לא נעסוק בהן כרגע לעיון נוסף הקליקו כאן למאמר באנגלית.
לפי האסכולה השנייה, המבנה אינו חד כיווני, אלא שטוח.
כל אחד מקודקודי המשולש לעיל מביא ערך נוסף וחידוש למושגים השונים, דרך זרימת הנתונים/מידע/ידע, מה שהופך אותו להוליסטי יותר:
מפקד האוכלוסין הראשון:
בפרשת השבוע אנו למדים על מפקד האוכלוסין הראשון בהיסטוריה של העם היהודי.
כל שבט נספר בנפרד. אלו הנתונים:
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם–לֵאמֹר. ב שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. ג מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל–תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן. ד וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה–אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו, הוּא. (במדבר, א, א-ד)
בהמשך הפסוקים מגיע הסיכום. זהו המידע:
מה וַיִּהְיוּ כָּל-פְּקוּדֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְבֵית אֲבֹתָם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. מו וַיִּהְיוּ, כָּל-הַפְּקֻדִים–שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים. מז וְהַלְוִיִּם, לְמַטֵּה אֲבֹתָם–לֹא הָתְפָּקְדוּ, בְּתוֹכָם. (במדבר, א, מה-מו)
אך הנתונים והסיכום חסרים שבט אחד – שבט לוי המוחרג מהמניין הכולל.
הפסוקים בהמשך הפרשה מסבירים מדוע הוחרג ומה תפקידו. (לעיון נוסף – במדבר, ג, א-נא).
מכאן אנו למדים, זהו הידע, מה תפקידו של כל שבט בעם ישראל ואת הסיבות שהביאו לכך.
נסו גם אתם לשים לב למבנים כאלו בחיי היום יום שלכם.
קחו את הזמן!
הוא שלכם!
יהודה ונסובר