שימור והעברת ידע בין דורי בהחלפת תפקידים / פרשת וילך

בס”ד

בפרשת וילך אנו עדים לשינוי משמעותי בהנהגה של עם ישראל. משה רבנו מתכונן לפרידה מהעם לאחר הובלתם מארץ מצרים במשך 40 שנה במדבר, פרק זמן מכובד לכל הדעות. משה רבנו מודיע קבל עם ועדה שיהושע יהיה מחליפו, כאמור בפסוקים הראשונים בפרשה:
א וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.  ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם–לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא;  ז וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ–כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם.

מעניין לעמוד על מספר נקודות האקטואליות גם לימנו כאשר מתחלפים בעלי תפקידים בארגונים, שהרי נושא שימור הידע בין עובד ותיק בארגון למחליפו והעברתו מדור לדור הינו קריטי ויכול לחסוך לארגון משאבים רבים (זמן, כסף, מאמץ ועוד) בהמשך התנהלותו. לפי פרשתנו בפסוקים הנ”ל, מיידעים באופן ברור מי מסיים את תפקידו ומי המחליף. כמו כן רצוי שההודעה תהיה מפי מסיים התפקיד.

בנוסף לכך, בפרשת פנחס, פסוק יח, כאשר הקדוש ברוך הוא מודיע למשה על סיום תפקידו, משה מבקש לדעת מי ימשיך להנהיג את העם מתוך דאגה כנה להצלחתו:
טו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר. טז יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.  יז אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה.  יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן–אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו.

לפי פסוקים אלו ניתן ללמוד כי ההמשכיות לתפקיד הינה חשובה ואדם שעומד לפרוש מהארגון והארגון חשוב לו, יבקש לדעת מי מחליפו ולחנוך אותו בתפקיד.

תהליך העברת התפקיד אינו תמיד קל וחלק כפי שמתואר בפסוקים:
תהליך העבודה עם העובד מחייב רגישות רבה והבנה שמדובר בחוויה בעלת רובד פסיכולוגי עמוק. העובד העומד לקראת פרישה, נמצא בדרך כלל במצב רגיש. הוא מתחיל להבין את משמעות השינוי המתקרב: הפרידה ממקום עבודה לאחר שנים רבות והעובדה שאורח חייו עומד להשתנות בצורה משמעותית. בנוסף לכך, כאשר מבקשים מהעובד לשתף בידע שצבר, הוא חש כי הוא נדרש לחשוף דברים שהוסתרו או נשמרו אצלו הרבה זמן, וקיים אצלו חשש שמסירת המידע תפגע בתדמית שלו בארגון או שהערך שלו בארגון יפחת, מכיוון שהידע כבר לא יהיה ברשותו. סיבות אלו ואחרות עלולות לייצר אצל העובד תחושה של חוסר בטחון, שעלולה להוביל לסגירות ולמנוע ממנו לשתף פעולה. כדי למנוע מצב זה, אנו מחויבים להתחיל את תהליך העבודה ביצירת ערך לעובד על השתתפותו בתהליך, בחיזוקו ובהבנת תרומתו לארגון. אימוץ גישה נכונה בתחילת הדרך יוביל ליצירת מחויבות של העובד לתהליך ולתחושה של שיתוף ופתיחות.  (מתוך המדריך לשימור ידע פורשים – נציבות שירות המדינה). בנוסף, קיים אצל הפורשים קושי רב הנובע מההבנה שהעובד  עוזב ומבין שלא יצטרכו אותו יותר, ולכן חושש ליפול לתוך אזור של ריק לא ידוע.

סיבה נוספת וטבעית שיכולה להשפיע על תהליך שימור הידע היא רגשות העובד. אמנם משה רבנו אינו חס על הידע/השליחות שלו אך ניתן לראות ממדרש אפשרות נוספת להרגשתו של משה. (כאן המקום להזכיר כי מדרשים באו בעיקר כדי להעביר מסר ולאו דווקא לתאר מציאות. המסר במדרש הוא שאדם שעוזב תפקיד לאחר שנים כה רבות עלול להרגיש חוסר נוחות).
המדרש מתאר תופעה מוכרת: המנהיג שאיבד את מנהיגותו מנסה להמשיך ולחיות כאדם מן השורה, ואינו יכול. הוא פתאום מנותק מסודות המדינה. הוא הולך לשמאל המנהיג – והמנהיג במקום המכובד, בצד ימין. משה חש שגם במחיר כניסה לארץ ישראל לא יוכל להיות אדם רגיל, שעה שיהושע מנהיג את העם. והוא צועק: “מאה מיתות, ולא קנאה אחת” (מתוך אתר דעת).

העברת הידע גלוי
אנו עדים לתחילת דרכו של יהושע כמשרת משה כבר בפרשת כי תישא לאחר חטא העגל:
יא וְדִבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וְשָׁב, אֶל-הַמַּחֲנֶה, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל.
מפסוק זה אנו רואים שיהושע מתלווה למשה רבנו בתפקיד השוליה ומתחיל לצבור ידע גלוי (Explicit Knowledge). הידע הגלוי הוא הדברים שיהושע רואה ושומע באופן ישיר ולומד ממשה מתוקף תפקידו כמשרתו.
פסוק זה על יהושע זכה להארה בדברי חז”ל אשר ראו במשׁרת משה דמות מופת של תלמיד הדבק ברבו ובתורתו ואיננו פוסק לרגע ממשנתו (אתר אוניברסיטת בר אילן). כל כך דבק יהושע במשה עד שנאמר עליו: “זקנים שבאותו הדור היו אומרים – פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה” (גמרא, בבא בתרא, דף ה).
כאן אנו רואים את החשיבות של מחליפו של הפורש להיצמד אליו וללמוד ממנו כמה שרק ניתן באותו פרק זמן.
מתוך הגדרה זו ניתן ללמוד שני דברים:
1. שכוחו של יהושע נובע מכוחו של משה.
2. שיהושע יכול להנהיג רק כאשר הוא עומד לבד.
כלומר, על אף שיהושע הוביל את העם למלחמות, ועומד כמנהיג בפני בעצמו, הוא עדיין יונק את עיקר כוחו ממשה.

מתחברת לכך גם העובדה שיהושע מתואר בפרק זמן זה כ”נער”, 40 שנים לפני שקיבל את ההנהגה, נקודה המומחשת בדיוק לאחר חטא העגל. יהושע המוצג כבן הדור הצעיר, נוטה לשפוט את המציאות בחומרה, בביקורתיות חריפה, ולגבש תפיסת מציאות בגוני שחור ולבן. לפי שיפוטו, עתה העם שחור משחור ואין לו תקנה. אבל משה, בן הדור שמעליו, נוהג לראות את המציאות במורכבותה ובמבט מפויס יותר (מתוך אתר אוניברסיטת בר אילן).
ניתן לראות בנקל את ההקבלה לארגונים המודרניים בהם נדרשים משמרי הידע להיות סבלניים ובעלי יכולת הכלה וללמוד מההתמודדות של הפורש בעל הניסיון עם האירועים השונים.

מעצם היותו של יהושע משרתו של משה, הוא אמנם רואה בחוש את הידע הגלוי, אך גם חש, מעצם היצמדותו למסטר, דברים נוספים, כמו תנועות ידיים, הבעות פנים, ודבר הנלמד מתוך דבר. יהושע מתחיל להכיר גם את הידע הסמוי, המועבר אליו גם ללא מילים מפורשות.

העברת הידע הסמוי
הידע הסמוי (Tacit Knowledge), הינו הידע המשמעותי, פעמים רבות, המהווה את הבסיס למומחיותם של האנשים ותבונתם. הדרכים לשיתופו מגוונות, אם דרך שיתוף תוך שימוש בחניכה (ללא הסבר היד אלא הדגמת השימוש), דרך קשר בין בעלי הידע (בעל הידע משתף כמענה לשאלה מעשית) ועד הקנייה סדורה ההופכת את הידע לידע גלוי. (מתוך אתר ROM Knowledgeware).

כדי שהלימוד והעיסוק בתורה שבעל פה יהיו מדויקים ומתאימים למקור – לתורה שבכתב, יש צורך בדבקות גמורה ובנאמנות מוחלטת. רק לאחר שתנאי זה מתקיים, יהושע מקבל לידיו את הזכות להפוך את הידע הסמוי לידע גלוי.
למעשה, משה רבנו מביא לעם ישראל את התורה שבכתב ויהושע מתמנה להיות הראשון שאליו עוברת התורה שבעל פה. התורה שבעל פה מסבירה ומפרשת את מה שלא ניתן להבין באופן מפורש מהתורה שבכתב. בכך, יהושע משמש כראש המסורת שממנו נמשכת התורה לדורי דורות (אתר דעת). מעצם התנהלותו של יהושע לפני משה ניתן להבין מדוע “משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים…”

לאחר קבלת עם ישראל את התורה שבכתב המייצגת את הידע הגלוי והמובן, אנו עדים להעברת הידע הסמוי – הלא היא התורה שבעל פה, לידע גלוי ומובנה כחלק מתורתו השלמה של עם ישראל.

השימוש בידע לאורך זמן
בספר יהושע אנו עדים למספר אירועים בהם פועל יהושע בדומה למשה. בכך אנו רואים שהידע שהועבר בצורה נכונה, על ידי האנשים הנכונים, ממשיך ללוות את ההיסטוריה של עם ישראל. הנה כמה מהם:
–  גם יהושע שולח מרגלים ליריחו כמו שעשה משה לפני הכניסה לארץ ישראל (יהושע ב).
– גם יהושע מצווה את העם לעבור את הירדן עם הבטחה שמי הירדן יעמדו והעם יעבור ביבשה, בדומה לקריעת ים סוף בתקופת משה – כפי שאכן קרה (יהושע ג).
– גם ליהושע מתגלה מלאך שמצווה אותו “שַׁל-נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ” (יהושע ה,טו).
–  גם יהושע דוחה את נאום הפרידה שלו מהעם לאחרית ימיו, כמו שעשה משה (יהושע כד).
–  יהושע מקיים את ציווי משה ובונה מזבח בהר עיבל וחוזר על פרשת הברכות והקללות כפי שהיה בתקופת משה (פרק ח):

ל אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל.  לא כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה–מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים.  לב וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים–אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.לג וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח–חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל–בָּרִאשֹׁנָה. לד וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה, וְהַקְּלָלָה–כְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה.  לה לֹא-הָיָה דָבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁה–אֲשֶׁר לֹא-קָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְהַגֵּר, הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם.

*כמובן נציין שתהליך שימור ידע והעברתו בין עובדים הינו תהליך רחב היקף וקצרה היריעה מלהכיל את כלל המידע הנדרש ליישום תהליך זה.

עכשיו תורכם:
אמנם נושא שימור ידע פורשים מתאים לעובדים בעלי וותק רב בארגון. עם זאת, בסביבה עסקית שמתקדמת במהירות, ניתן למצוא קווי דמיון בנושא חשיבות המידע לארגון גם אם תקופת ההעסקה של העובד הינה לפרקי זמן קצרים יותר.
שאלו את עצמכם: האם יש מישהו מסביבי שעומד לעזוב את הארגון? איזה מידע קריטי שיסייע להצלחת הארגון קיים אצלו? האם ניתן להתחיל תהליך של שימור והעברת ידע לטובת הארגון? במה אני יכול לתרום לתהליך זה?

נשמח מאוד לשמוע את תגובתיכם כאן למטה.
הפוסט נכתב בשיתוף עם ד”ר מוריה לוי, בעלת חברת ROM Knowledgeware.

ועכשיו נסו אתם!
קחו את הזמן!
הוא שלכם!

יהודה ונסובר