“אל (?) תלך סחור סחור. תגיע ישר לנקודה” – על פרשת פנחס:

 בס”ד

א וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב.  ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן; וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן.  ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל… י וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי.  יב לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. (במדבר,כה)

השיב את חמתי מעל בני ישראל (כה, יא)– בשם הגר”א מובא כך: כידוע, בני ישראל תרמו מכספם במדבר “מחצית השקל”. המילה “מחצית” בנויה כך שהאות צד”י באמצע, והאותיות הסמוכות לה (מימין ומשמאל) הן חי”ת ויו”ד (יחד- חי), והאותיות הרחוקות ממנה, בקצוות המילה, הן מ”ם ותי”ו (יחד- מת). בכך יש רמז, שהצדקה (המסומלת באות צד”י) מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה (ולכן האותיות “חי” קרובות אליה והאותיות “מת” רחוקות ממנה), כמו שנאמר “צדקה תציל ממוות”.

והנה, במילה “חמתי” (המופיעה כאן בפסוק בפרשת פנחס), הסדר הוא הפוך: האותיות “חי” רחוקות זו מזו וממוקמות בקצוות המילה, ואילו האותיות “מת” קרובות וממוקמות באמצע המילה. שכן, החימה שהתעוררה נגד עם ישראל בגלל מעשיהם, הביאה למגיפה ולהיפוך המצב שלעיל (דהיינו, מצב ה”מחצית”, שבו אותיות ה”חי” הן האותיות הקרובות).

ולכן, כאשר פנחס עשה את מעשהו, פסקה המגיפה, וכך הביאה פעולתו לתוצאה של הרחקת המוות וקירוב החיים. ולכך רומז הפסוק כאן: “השיב (החזיר) את חמתי” – הוא החזיר כביכול את האותיות (“חמתי”),  לסדרן הראוי – ממצב של “חמתי” למצב של “מחצית”, כמתואר לעיל. כשם שצדקה מצילה ממוות, כך פנחס במעשהו הציל את בני ישראל ממוות.

 על פי זה מבאר הגר”א את הפסוק בתהלים (מזמור קו, פס’ ל-לא) “ויעמוד פנחס ויפלל, ותעצר המגפה, ותחשב לו לצדקה” – מעשהו של פנחס, פעל את אותה פעולה כפי שעושה הצדקה- מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה.

מתוך אתר “לימוד יומי” לפרשת פנחס

לחפש את המחט בערימת השחת (והערימה גדולה…)
פנחס הבין את המסר. המעשה שעשה היה בדיוק הדבר הנכון בסביבה ובמציאות שאינה פשוטה כלל ועיקר.
גם כאשר ראשי העדה הבינו שמשהו לא בסדר, הם עדיין לא מצאו את הדרך ממש לתקן זאת.
לעתים, כאשר מחפשים מידע מסוים, יודעים בערך מה מחפשים אך לא תמיד מוצאים מספיק תוצאות (או שהתוצאות אינן מספקות).

במצב שבו כבר נעשה מחקר שוק, נבדקו ביטויים דומים, צירופים שונים ואף נעשה שימוש באופרטורים בוליאניים על מנת לדייק את התוצאה יש עוד דבר שנראה במבט ראשון כמנוגד להיגיון.

אז מה עושים?
במצב זה אנו נדרשים לתת “מרחב פעולה” לביטוי אותו אנו מחפשים.
אולם יש להיזהר (!!!)
עלינו להרחיב את החיפוש אך עם זאת לשמור על אותנטיות וקרבה למילות המפתח המקוריות..

אז איך עושים את זה? אולי בכל זאת מותר קצת “ללכת סחור סחור”:
האופרטור AROUND  (“סביב”) – מאפשר לבצע חיפוש מסביב לצמד ביטויים מבוקש.
כלומר, במקום לחפש את צמד המילים המדוייק מצד אחד, או לחפש בצורה כללית 2 מילות מפתח מצד שני, ניתן לעשות שימוש באופרטור זה על מנת להרוויח מכאן ומכאן.

בנוסף, בשונה מאופרטורים בוליאניים אחרים, בעזרת האופרטור AROUND ובשילוב עם הפקודה “(n)” ניתן לקבוע מראש מה יהיה מספר המילים שיפרידו בין צמד הביטויים המבוקש.

לדוגמא:
נחפש את צמד הביטויים “צדקה” וכן “מחצית” (שמסמלת את מצוות מחצית השקל).
בחיפוש בסיסי ללא אופרטורים והתניות, התוצאות המוצגות הינם דפי אינטרנט שהמילה “צדקה” וגם המילה “מחצית” מופיעות בהן.

לעומת זאת, אם נוסיף את האופרטור (AROUND(n  נקבל תוצאות שונות – דפי אינטרנט בהם מופיעים המילים “חלה” ו “לשבת” אך ביניהם גם מילים אחרות (כמות המילים המקסימלית הנה מספר ה n שרשמנו בתוך הסוגריים).

שימו לב כי המילים בין שני הביטויים מודגשות על אף שלא רשמנו אף לא אחת מהן.

*שימו לב כי יש שינוי במבנה בשימוש בשפה העברית. הביטוי באנגלית יהיה למשל Food AROUND(2)” israel”

חיפוש מסוג זה עוזר בעיקר במאמרים ארוכים, חיפוש בספרים או כתבות שונות. כמו כן ניתן לחפש חלק ממילות שירים בהם רוצים להיזכר וכדומה. הסבר מלא ניתן למצוא בעמוד של גוגל: Google’s AROUND Operator for Proximity Search

עכשיו תורכם
האם נתקלתם בצורך לחיפושים מסוג זה ברשת האינטרנט? באילו כלים נוספים עשיתם שימוש?
שתפו אותנו  כאן למטה בתגובות, כדי שנוכל כולנו ללמוד, לצמוח ולהתגבר על האתגרים הניצבים בעידן הדיגיטלי.

אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים!
ועכשיו – נסו זאת בעצמכם!
קחו את הזמן!
הוא שלכם!

יהודה ונסובר

*תודה ליחזקאל שנלר, אדווה לוטן ומר סנדל על הדיון והעזרה באיתור הכלי.