אנו חיים בעידן בו הפייק ניוז נמצא בכל פינה. איך התורה מתמודדת עם פייק ניוז כאלו? על מידענות ופרשת משפטים.
הסופר ההומוריסט דיימון רניון, שכתב סיפורים קצרים על עולם הפשע בניו יורק, מספר על אדם בשם לנס מק גואן שנחשד ברצח שני בני אדם ביום 5 בינואר בשעה 12 בלילה, ואף נראה באזור הרצח בשעה זו. לעזרת הנאשם נחלצה גברת חשובה בשם מיס אביגיל ארדסליי, שסיפקה לנאשם אליבי, והעידה שהיה בביתה ביום הרצח. היא סיפרה שיש בחדר המגורים שלה שעון אורלוגין גדול, ולשאלתו של הסנגור אם שמה לב מה הייתה השעה לפי השעון שבביתה בזמן שהנאשם נפרד ממנה ופנה ללכת לדרכו, היא ענתה: ‘כן, בזמן שהנאשם נפרד ממני, הצצתי במקרה בשעון הגדול, והוא הורה אותו רגע על השעה שתים-עשרה בלילה בדיוק’.
בעקבות עדותה של האישה, זיכה השופט את הנאשם וגער באנשי התביעה. אלא שמיס אביגיל ארדסליי לא סיפרה לבית המשפט שארבעים וחמש שנים קודם לעדותה היא הפסיקה את מהלכם של כל השעונים בביתה והעמידה אותם על השעה האחרונה שראתה בה את אהובה, שתים-עשרה בלילה. (מתוך אתר דעת)
עדות שקר בפרשת השבוע:
בפרשת משפטים מובאים דיני עדות במשפט. העדים שמגיעים להעיד מתחלקים לשני סוגים: עדי האמת ועדי השקר. התורה מדריכה את את הדיינים להיזהר מאוד מעדות שקר.
כחלק מכך, עדות לא יכולה להתבצע על ידי עד אחד בלבד. מוכרחים להגיע למקור מידע נוסף. את שני העדים מתשאלים בנפרד כך שלא יוכלו לתאם גרסאות.
בנוסף, קיים מנגנון הרתעה בו במידה ומתגלה שהעד משקר כדי לפגוע באחר – מבצעים בו את זממו שזמם על חברו.
המציאות כיום:
הרשת גועשת ורועשת מסיפורי פייק ניוז חדשות לבקרים. יש שימצאו בכך מקור לבדיחה אך האמת היא שהפגיעה עלולה להיות גדולה. הסיכוי של ציוץ כוזב ליהפך לוויראלי גבוה ב-70% בהשוואה לציוץ של מידע אמיתי, בעיקר כשמדובר בציוץ העוסק בפוליטיקה לעומת ציוצים שעסקו בטרור, אסונות טבע, מדע או כלכלה. הממצא המדהים הוא כי כל עוד הציוץ פרובוקטיבי מספיק – לא מתקיימת בחינה של מקור הידע. במלים אחרות, אם הציוץ הצליח לרגש, לא מעניין לדעת מהו מקור הציוץ. אנו נוטים להאמין למידע ממקור שני אפילו אם אנו לא מכירים את שולח המסר.
(מתוך דה מרקר)
מה המנוע שעומד מאחורי אתרי פייק ניוז או למה בעצם קיימת התופעה?
מנוע הצמיחה של אתרי פייק ניוז הוא הכסף. אתרי פייק ניוז מושכים את הגולשים לבקר בדפים מסויימים ומרוויחים כסף רב מפרסומות. לפי פרסומים אודות מחקרים שנעשו בנושא, אתרי פייק ניוז מכניסים מעל 230 מיליון דולר בשנה. (מתוך דה מרקר).
אז איך ניתן להתמודד עם תופעת הפייק ניוז?
כנראה שהדבר הראשון שיש לעשות הוא להפעיל שיקול דעת בריא, לבדוק את מקור ועדכניות המידע ושאל את המומחים.
כמו כן מומלץ לצרוך מידע ממקורות אמינים ומוסמכים.למשל, הגבלות עדכניות בנושא מגיפת הקורונה מתפרסמות בכל העיתונים בכותרות הראשיות, אך כשרוצים להסתמך על המקור – מומלץ לבדוק את האתר הממשלתי – בסיומת Gov.il
בעידן בו האצבע מאוד קלה על המקלדת והעכבר – עדיף להשקיע במניעה של פרסומים שקריים במקום לטבוע במאמצים לתקן את הטעות.
ומה דעתכם? באילו דרכים נוספות ניתן להתמודד עם התופעה? שתפו!
קחו את הזמן!
הוא שלכם!
יהודה ונסובר